נגעים אוסטיאליים בעורקים הכליליים הם נגעים כליליים פרוקסימליים אשר קשים יותר לטיפול וקושרו לתוצאים קליניים פחות טובים, לפי מידע מתקופה שבה התערבות מלעורית בעורקים כליליים (Percutaneous Coronary Intervention-PCI) היתה יחסית חדשה. מידע אודות התוצאים של נגעים אוסטיאליים שטופלו בעזרת PCI בעידן העכשווי לוקה בחסר.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת Cardiology ממצאים ממחקר שבוצע במרכז רפואי יחיד ובו השתתפו כלל המטופלים שהגיעו לביצוע PCI להנחת תומכן שמשחרר תרופה (Drug Eluting Stent - DES) בין התאריכים יולי 2016 לפברואר 2018. בניתוח הנתונים נכללו נבדקים עם נגעים פרוקסימליים בלבד.
תוצאים קליניים הושוו בין מטופלים שעברו PCI עבור נגעים אוסטיאליים בהשוואה לנגעים פרוקסימליים לא אוסטיאליים. התוצא העיקרי שנבדק היה השבת זרימת הדם בכלי הדם החסום (Target Vessel Revascularization - TVR). תוצאים שניוניים כללו; השבת זרימה דרך הנגע (Target Lesion Revascularization - TLR) ואירוע קרדיווסקולרי משמעותי (Major Adverse Cardiovascular Event - MACE).
במחקר נכללו 334 נבדקים (84.7% זכרים, בגיל ממוצע של 67.3±10.7 שנים), מהם 91 טופלו עבור נגע אוסטיאלי ו-243 עבור נגע פרוקסימלי שאיננו אוסטיאלי. מאפייני הבסיס של המטופלים ומאפייני הצנתור היו דומים בין קבוצות המחקר.
תוצאות המחקר הדגימו כי כעבור 12 חודשים שיעורי TVR ו-TLR היו גבוהים יותר בקבוצה שטופלה עבור נגעים אוסטיאליים בהשוואה לנגעים לא אוסטיאליים, אך ללא מובהקות סטטיסטית (5.5% לעומת 3.3%; p=0.35 ו-4.4% לעומת 2.5%; p=0.47, בהתאמה). שיעורי MACE היו דומים בין קבוצות המחקר.
מסקנת החוקרים היתה כי התוצאים של PCI להנחת DES דומים במטופלים שנמצא אצלם נגע אוסטיאלי ובמטופלים עם נגע פרוקסימלי לא אוסטיאלי. יש צורך במחקרים גדולים יותר על מנת להמשיך ולהעריך את תפקודם של DES עכשוויים עבור נגעים מסוג זה.
מקור:
תגובות אחרונות