במחקר עוקבה, החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת ניאצין בתזונה וסיכוני תמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (CKD). מחלת כליות כרונית היא גורם עיקרי לתמותה בכלל ולתמותה קרדיווסקולרית, בעוד שניאצין ידוע כמטפל בדיסליפידמיה ומפחית אירועים קרדיווסקולריים.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת American Journal of the Medical Sciences, החוקרים ביקשו להעריך האם צריכת ניאצין בתזונה משפיעה על כל תמותה מכל הסיבות או תמותה קרדיווסקולרית בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית.
החוקרים איתרו 1,798 נבדקים בני 18 ומעלה מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה (2009–2014). המשתתפים לא נכללו אם חסרו להם נתונים על מצב המחלה הכלייתית, צריכת ניאצין בתזונה או גורמים רלוונטיים אחרים.
מבין המשתתפים, 51.8% היו גברים, עם גיל ממוצע של 65 שנים. במהלך תקופת המחקר, היו 514 מקרי תמותה מכל הסיבות ו-186 מקרי תמותה קרדיווסקולרית. הקשרים נותחו באמצעות מודלים של רגרסיה של Cox (חד ורב משתנים).
מתוצאות המחקר עולה כי לא נמצא קשר מובהק בין צריכת ניאצין בתזונה לבין תמותה מכל סיבה או תמותה קרדיווסקולרית באוכלוסיית החולים עם מחלת כליות כרונית (P > 0.05). עם זאת, במשתתפים מתחת לגיל 60, לאלה עם צריכת הניאצין הגבוהה ביותר בתזונה (38 מ"ג ליום) היה סיכון גבוה יותר באופן מובהק לתמותה מכל הסיבות, וממצא זה היה עקבי בניתוחי רגישות.
החוקרים סיכמו כי צריכת ניאצין בתזונה אינה משפיעה על כל תמותה מכל הסיבות או על הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית. עם זאת, גיל וצריכת ניאצין הראו אינטראקציה מובהקת, כאשר צריכת ניאצין גבוהה יותר קשורה לעלייה בתמותה מכל סיבה בחולים צעירים יותר.
מקור:
תגובות אחרונות