במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת British Journal of Ophthalmology, החוקרים ביקשו לקבוע את ההשפעה של שימוש בסטטינים לטווח קצר ולטווח ארוך על הסבירות לעבור ניתוח קטרקט, במיוחד בקרב אנשים עם רמות שונות של סיכון קרדיווסקולרי, כולל אלה עם טרשת עורקים מאובחנת, מחלות קרדיווסקולריות, סוכרת או יתר לחץ דם.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 505,150 מקרים של ניתוח קטרקט בדנמרק מ-1 בינואר 1996 ועד 31 בדצמבר 2020. המקרים הותאמו ביחס של 1:1 לפי מין וגיל עם נבדקים שלא עברו ניתוח קטרקט.
השימוש בסטטינים סווג לתקופות של שנה, חמש ועשר שנים והושווה לאי שימוש בסטטינים. החוקרים השתמשו ברגרסיה לוגיסטית מותנית כדי לחשב יחסי סיכון מותאמים ורווחי בר סמך של 95% עבור תת קבוצות חולים שונות.
מתוצאות המחקר עולה כי לא נמצא יחס סיכון מוגבר לניתוח קטרקט הקשור לטיפול בסטטינים לכל אורך זמן בקרב מטופלים עם מחלה קרדיווסקולרית טרשתית, סוכרת או יתר לחץ דם. הממצאים גם הראו כי בעוד שקיים קשר בין שימוש בסטטינים לבין ניתוח קטרקט אצל אנשים ללא מצבים נלווים אלה, משכים ארוכים יותר של שימוש בסטטינים לא התאימו לשיעורים גבוהים יותר של ניתוחי קטרקט.
החוקרים סיכמו כי שימוש ארוך טווח בסטטינים אינו מעלה את הסיכון לניתוח קטרקט בחולים עם מחלות קרדיווסקולריות טרשתיות, סוכרת או יתר לחץ דם. תוצאים אלה מצביעים על כך שחששות לגבי סיכוני קטרקט פוטנציאליים אינם אמורים להשפיע על החלטות מרשם סטטינים באוכלוסיות אלו.
מקור:
תגובות אחרונות